פקודת הרופאים (נוסח חדש), תשל"ז-1976

פקודת הרופאים (נוסח חדש), תשל"ז-1976 1
פרק א': פרשנות
1. הגדרות (תיקון: תשמ"ז)2
בפקודה זו -
"בית חולים" - כמשמעותו בפקודת בריאות העם, 1940;
"דיפלומה" - לרבות כל תואר, תעודה, מעמד, הסמכה או כתב שניתנו מאת אוניברסיטה או גוף אחר, או מאת הממשל של ארץ או מקום או מאת אנשים הפועלים מכוחו;
"המועצה המדעית" - המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בישראל, ובהעדרה - מי שלדעת השר ממלא את תפקידיה;
"המנהל" - המנהל הכללי של משרד הבריאות, לרבות משנהו וכל נושא משרה במשרד הבריאות שהמנהל מינה אותו למלא תפקידים על פי פקודה זו;
"חולה" - לרבות כל הנזקק לרופא;
"מחלה מסכנת" - אחת מאלה:
(1) מחלת נפש;
(2) מחלה העשויה לסכן בריאות החולים שבטיפולו של רופא;
(3) מחלה או כושר לקוי העשויים לשלול מרופא את היכולת לעסוק ברפואה לחלוטין, זמנית או חלקית;
"עיסוק ברפואה" - בדיקת חולים ופצועים, אבחונם, ריפויים, מתן מרשם להם, פיקוח על נשים בזיקה להריון וללידה, או שירותים אחרים הניתנים בדרך כלל מידי רופא; לרבות ריפוי באקופונקטורה;
"רשיון" - לרבות היתר זמני, היתר מוגבל ורשיון מיוחד;
"השר" - שר הבריאות.
פרק ב': ייחוד העיסוק ברפואה
2. רופא מורשה (תיקון: תשמ"ז)
מי שיש לו רשיון או היתר זמני לפי פקודה זו, הוא רופא מורשה הרשאי לעסוק ברפואה.
3. ייחוד העיסוק (בתוקף עד ליום 23.3.2011) התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: